1. |
הספירה לאחור
05:09
|
|||
מתי הספירה לאחור תיעצר?
מתי מעטה הערפל הזה יתפזר?
פצצה חכמה ממתינה לשיגורה
היד על הכפתור מחכה לפקודה
פחד ותקווה מתבוססים בממלכה
תדר מצוקה לארץ רחוקה
האחות הגדולה שמטה את המסיכה
פרמה את הקשר והלכה לדרכה
מתי הספירה לאחור תיעצר
המירוץ והחימוש רק מתגבר
העין של האח מסנוורת אומה
חייכנית וכנועה על הספה
תולה ארץ על בלימה
לפחות לעת עתה
הלוחות זזים עמוק באדמה
בינתיים בואו נכתיר
את כוכב השעה
15 דקות עד לקריסה
קירות רועדים אבל זה לא נורא
אין מה לדאוג הכול בשליטה
התריסים מוגפים השמיכה מכסה
הילדים משחקים בגינה הגדולה
מתי הספירה לאחור תיעצר?
חרב ועוד חרב גדר ועוד גדר
אצבע על הדופק מוודה פעימה
עין נעולה על המטרה
שקט
דממה
אחרי השריקה
|
||||
2. |
יריחו
04:05
|
|||
האם אתה שומע פעמונים מרחוק?
האם אתה שומע שופרות?
יריחו דועכת
יריחו דועכת
אחרי הכול
כמה הקפות סביב עצמך?
עד שתוכרע מערכה?
יריחו בוערת
יריחו בוערת
בתוכך
את קראת לכל הפרשים שלך
לבלום אותי על החומות
פעם היית צריכה רק זוג עיניים אוהבות
כדי שאפול למצולות
האם אני שומע סדקים נפערים?
זה לא חזיון תעתועים
יריחו קורסת
יריחו נופלת לרגליי
אז פורץ את החומה שבניתי בקפידה
מעלים ראיות מהזירה
יריחו נשרפת
יריחו חוזרת לאדמה
ואת קראת לכל הפרשים שלך
לבלום אותי על החומות
פעם היית צריכה רק זוג עיניים אוהבות
כדי שאפול למצולות
האם אני שומע פעמונים מרחוק?
האם אני שומע שופרות?
יריחו בוערת
יריחו חוזרת
לאדמה
|
||||
3. |
קסם סמוי
04:04
|
|||
אני רוצה עכשיו את כל הקסם הסמוי הזה
ולא אכפת לי לדדות למענו עד הקצה
ואם השיטפון יבוא ולא אמצא לי מחסה
חבית של נפט אשפוך ובלי היסוס אבעיר את השדה
אני רוצה עכשיו את כל הקסם הסמוי הזה
שמחכה עד שאפקח עיניי אליו ואתרצה
ואף על פי שמתעכב אני ממתין ומקווה
שגם אליי הוא יתגלה ואדאה
בשמי התכלת בין עננים
אתמסר לחלוטין
ואנשום אוויר הרים
והעיניים ייפקחו
וינוסו הצללים
אני רוצה עכשיו את כל הקסם הסמוי הזה
אדהר במרחבים אינסופיים ולא ארפה
הוא לא ייפול מהשמים אם אקפא ואחכה
אז לא אכפת לי לדדות עצמי אליו עד הקצה
בסוף הדרך היא תחכה
אני לא אאמין שזה קורה
"חיכיתי הרבה" היא תסנן
ותנער את האבק מעליי
בואי אליי
קסם סמוי
|
||||
4. |
הנווד
04:03
|
|||
הנווד צעד את צעדיו האחרונים
הסוף דהר במרחב ישר אל עבר זרועותיו
הוא כבר מזמן שכח ממה הוא ברח
עם הזמן הוא התמכר אל תחושת המרדף
עצר נדודיו וקפא על שמריו
כשהיא חלפה לפתע על פניו
אולי רק מדובר בחזיון תעתועים
אבל עדיף לחלום מליפול ישר על הסלעים
אז הוא הלך אחריה בימים ובלילות
עלה איתה אל ההר וירד איתה לתהומות
היא על הסוס הלבן והוא על שחור
היא מעולם לא הפנתה ראשה לאחור
בסוף הסוס השחור שלו ישקע בביצות
והרגליים ייהפכו אט אט למשקולות
כמה ימים עוד נותרו לו בגולה הזאת?
ניסה לקבור את הכאב ויילל כמו זאב רעב
כרע כנוע על ברכיו והתחנן על חייו
כשאור ראשון הפציע היא כבתה באחת
החושך המוחלט עליה נחת
בסוף של יום ימצאו אותו שרוע על הגב
כשחיוך עלוב מרוח על פניו
אור חמקמק נעלם בהררי אבק
וזיכרון שלא היה מעולם נמחק
|
||||
5. |
לקמט את הזמן
04:15
|
|||
ברחוב שלנו השלווה היא מסיכה
ושום דבר הוא לא כמו שנראה
האלומות הן להבות החדרים הם מבצרים
והקירות אטומים לרחשים לא רצויים
קרשים על הפתחים
והרגשות כבויים
ניסים לא מתרחשים
אבל אנחנו מחכים
עם תפילות ומזמורים
אנחנו מקווים
אנחנו מקווים
ברחוב שלנו האבק מסתיר היטב
את כל מה שסובב
החצרות לוחשות מבקשות עם הצמחים
מים חיים
עננים נדיבים
אם היה אפשר לקמט את הזמן
הייתי חוזר אל העבר
הייתי חוזר אל כל רגע נסתר
אל כל רגע נסתר
ברחוב שלנו
|
||||
6. |
סימנים
04:52
|
|||
בואו נשרוף את המפות
המצפנים לא נחוצים
נשליך את המפתחות למצולות
ונצא לדרכים
בואו נצית את הגשרים
בין ההווה לעבר
הכאבים עוברים
הכאבים חולפים
והכבישים קוראים
השדים כבר לא עוברים פה
אבל השאירו סימן
הכינורות לא מנגנים פה
אך הקשתות עוד כאן
ברחת מבלי לדעת לאן
רצית רק לשרוף את הזמן
אבל הזמן קפא וגם אתה בעברך
השדים כבר לא עוברים פה
אבל השאירו סימן
הכינורות לא מנגנים פה
אך הקשתות עוד כאן
השדים על הגדרות
מלקטים שאריות
של חלומות וסיוטים
של ניצחונות ושל שברים
של עקבות בדרכים
|
||||
7. |
נס על מים
03:15
|
|||
נס על מים לעת ערב
על כפיים תישאי אותו אל העיר
נס על מים לעת ערב
בין ערביים ייפתחו השערים
את נכספת לו
הוא לנגדך תמיד
את קראת לו
מבור ללא תחתית
על המזח
שם ישבת וחיכית
לסימן שיבוא מהקרקעית
על המזח עד הערב
שם אספת מכול הבא ליד
את נכספת לו
הוא לנגדך תמיד
את קראת לו
מבור ללא תחתית
למענו השלכת את כל החטאים
פיזרת אותם אל מול סירות הדייגים
נס על מים לעת ערב
על כפיים תקחי אותו אל העיר
|
||||
8. |
המלך החדש
05:16
|
|
||
המלך החדש נפלט מהביצה
שפל ושתוי פרץ מהקופסא
נתינים נתינים נתונים למרותו
והוא מוליך כעיוור את צאן מרעיתו
בתוך מדבר אינסופי הם מהלכים
שטופי תקווה מסוממים מסונוורים
הכתר הנוצץ יאיר את דרכם
השרביט עוד יכה על הסלע האיתן
בשביל החלב
בין נחלי אכזב
בין יערות בוערים לשבילים מפותלים
הם הולכים
השבט מחכה לאותות ולמופתים
לשמים הנפתחים
לבת קול חרישית שתרד לאדמה
ובפיה הבשורה
בשביל החלב
בין נחלי אכזב
בין יערות בוערים לשבילים מפותלים
בין ארמונות למקלטים
יהלומים ושדות קוצים
המלך השיכור קורס לאדמה
מקריא אפילוג ובועט לכל פינה
מתוך החשיכה שומע נבואה
ועולה השמיימה בסערה גדולה
|
||||
9. |
לגרש את הזאב
04:20
|
|
||
היא מתעוררת לבדה
אוספת רסיסי שינה
אביר חיוור
צייד עיוור
אגדה שהשתבשה
החדר צר מלהכיל
דמיון שועט למרחקים
קרקס נודד
כוכב בודד
ושוב טובלת ברותחין
היא אומרת אין ברירה
היא אומרת לא נורא
כשהגלים אוספים אותה
היא מתמסרת לסערה
זה כבר נמשך כמה שנים
סודות כמוסים עמוק בפנים
ואף אחד לא מתקרב
לגרש את הזאב
לגרש את הזאב
היא אומרת אין ברירה
היא אומרת לא נורא
כשהגלים אוספים אותה
היא מתמסרת לסערה
היא מתמסרת
ויום אחד היא תתעורר
|
||||
10. |
אור שביר
03:54
|
|
||
ולכל מקום אליו שלחתי מבטי רק יופי צרוף ראיתי.
הוא אחז בכול, מהקירות המתקלפים ועד המדרכות הסדוקות מאינספור טפיפות רגליים ותנודות אדמה. קרן שמש ליוותה אותי בשיטוטיי ברחבי העיר אשר שינתה פניה בין רגע, כמו עמיתה למסע היא תמכה בי. "תנסה להכיל את כל האור הזה" היא לחשה. ואני, שכבר עייפתי מחלומות שווא והזיות תלושות, נזהרתי. נזהרתי להסתנוור מדמיון פרוע, משינה עמוקה מידי.
החלומות הגרועים ביותר הם אלה המותירים אותך בבוקר בפסגה הרעועה שיצרת אתה, זונחים אותך לאנחות ולנפילת היקיצה.
אז צעדתי לאט, משפיל עיניי אל הקרקע שעוד נותר ממנה מעט מהאמת, מהרגיל, מהשגרה (כיעור נספג היטב). "הסנוורים לא יכו בי היום" מלמלתי, "הם לא יישאו אותי אל קצה הצוק, אל האור הגדול והשביר". אבל לאן שלא הסתי מבטי ניצוצות זהב נראו בזווית העין, מסרבים לדעוך. קרן דחקה בי להתמסר, לשחות באור הזה. ביצורי הלב החלו לקרוס אחד אחד אל מול הפאר שספק עטף ספק חנק את הווייתי. בתנועה מדודה יישרתי מבט והתעמתתי עם ניצוצות פזורים לכל עבר. או לפחות ניסיתי.
לבסוף נכנעתי כמו תמיד ונתתי לכל היופי המתעתע הזה למלא אותי. כמו נווד רעב ואבוד אספתי מכל הבא ליד.
ולכל מקום אליו שלחתי מבטי רק יופי צרוף ראיתי.
|
||||
11. |
תלמים
06:17
|
|
||
מביט בה
חורצת עוד תלם בשדה
בין מהמורות קטנות
בין רגבים
תלמים
אל גן העדן שלה
היא אומרת:
"זה הזמן בשבילי, אתה מבין
לפרוס כנף
או לפחות לטוות לי שביל זהב
מתוך אדמת הטרשים הזאת"
ואני צופה בה מתרחקת
גן העדן שלה הוא הבדידות שלי
זה הדבר הכי יפה
הכי שובה
והכי שובר לב
שראיתי בחיי
לראות אותה יותר שמחה
יותר שלמה עם כל צעד
היא נעלמת לאיטה משדה הראיייה
מצטמצמת לכדי נקודה זעירה
באופק החדש שלה
שנים שהיא חיפשה
אני צריך לשמוח בשבילה
אבל לך תגער בלב
שמרגיש איך נהר שוצף
הופך אכזב
ולאן הוא ייתעל פעימותיו
עכשיו
עד שמצא
אחרי כל כך הרבה
אבק ומאבק
מים חיים
נחלתה לא תהיה
בצל קורתי
לא תחת גפני
ולא תחת תאנתי
|
||||
12. |
חלומות אף פעם לא מתים
03:13
|
|
||
חלומות אף פעם לא מתים
הם נקברים חיים
הם נטמנים עמוק במחשכים
נאבקים על אוויר
וכמו רוחות הם מגיחים
כדי לרדוף
להדוף
לנזוף
אנחנו עוד כאן
עדיין לא מאוחר
את החפירה עוד מחכה
זה הזמן לנבור
ולהוציא קצת אור
מתוך הבור
כי חלומות אף פעם לא מתים
הם נקברים חיים
הם סמויים מהעין
אך פועמים בפנים
וכמה שנרצה להאמין
שהם דהו עם השנים
הם יחזרו להזכיר
שחלומות אף פעם לא מתים
|
Streaming and Download help
If you like אריק פלדמר, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp